ندوة في مدار حول قانون الدولة القومية | | ‎قانون الدولة القوميّة والفوقية اليهودية | | الدعوة الى تعزيز الحوار الوطني والمجتمعي ضمن استراتيجية شمولية جديدة للخروج من الأزمة الراهنة‎ | | صدور كتاب الحكم المحلي في المجتمع الفلسطيني في اسرائيل - مركز دراسات‎ | | نحو تأسيس مجالس تربوية محلية | | افتتاحية صحيفة هارتس حول ورقة دراسات‎ | | كتاب جديد: تأهيل المعلمين في المجتمع الفلسطيني | | حضور حاشد في إحياء الذكر العاشرة لرحيل الشاعر والمربي شكيب جهشان في الناصرة | | شوكة في حلق ليبرمان | | الدكتورة نهاية داوود: النظرة الشمولية لصحة المرأة تأخذ بالحسبان دورَها الاجتماعي | | القاضي جبران: يجب تعليم العربية في المدارس العبرية وفي الجامعات | | الأكاديمية الأوروبية للأبحاث تستضيف رئيس مركز دراسات | | وزارة التعليم تنوي فرض (تراث بن غوريون وبيغن) على المدارس العربية | | حلقة دراسية في جامعة حيفا حول امتحان البسيخومتري | | جلسة بحثية لمركز دراسات حول أقسام المعارف في البلدات العربية | | سمينار دولي لمركز دراسات والمجلس الثقافي البريطاني | | أرض النقب وتأهيل المعلِّمين العرب يستحوذان على كتاب دراسات الرابع | | مؤتمر التعليم العالي 2011 يدعو لوضع رؤى وخطط استراتيجية ولعودة الحوار لإحياء الحركة الطلابية | | دراسات يستضيف البروفيسور الفلسطيني ياسر سليمان | | عرض أزمة السكن في البلدات العربية على لجنة طرخطنبرغ | | يوم دراسي حول خصوصية تأهيل المعلمين العرب في النقب | | ندوة حول الثورات والتحوّلات في العالم العربي | | قضايا الأقلية العربية في مؤتمر دولي حول الأقليات في حوض المتوسط | | ندوة حاشدة في يافا حول اللغة العربية | | بالتعاون بين مركز دراسات وكلية الحقوق في جامعة حيفا، تقرير شامل حول مكانة التعليم العربي | | كتاب جديد للبروفيسور محمد أمارة: اللغة العربية في إسرائيل: سياقات وتحديات | | مركز (دراسات) يطالب المجتمع الدولي بإدانة مخطط ليبرمان لـ (التبادل السكاني) | | دراسات: المجلس التربوي خطوة نوعية في مأسسة مرجعياتنا المهنية0 | مركز دراسات يطلق برنامجًا بحثيًا حول تأهيل المعلمين العرب0 | مدير مركز دراسات د. يوسف جبارين: السياسات الإسرائيلية تناقض المعايير الأوروبية للمساواة ومنع التمييز العرقي0 | ندوة خاصة حول الحكم المحلي العربي0 | مركز دراسات يستعرض انتهاكات حقوق الأقلية العربية أمام سفارات أوروبية0 | Old Problems, New Challenges0
English
עברית

[F] صفحة مركز دراسات في الفيسبوك






عربي


عبري










كتاب دراسات 2013






Political and Legal Attacks on the Palestinian-Arab Minority (By: Dr. Yousef Jabareen) Published by Rosa Luxemburg Foundation
























العربية في اسرائيل - حوار مع بروفيسور محمد امارة في صحيفة الشروق المصرية






تعريف

عن مركز دراسات

استراتيجيات العمل والأدوار المهنية للمركز

الهيئة الادارية وطاقم المركز

أبحاث دراسات

من نشاطات دراسات

مقتطفات من الصحافة


مساحة حرة: مقال الاسبوع

من كتاب دراسات 2013

النساء العربيات في اسرائيل
المجلس التربوي العربي
التصور المستقبلي للعرب الفلسطينيين في اسرائيل


التعليم العالي العربي في إسرائيل

تأهيل المعلمين العرب
التربية البديلة: اللغة، الثقافة، والهوية

مشروع تأهيل المعلمين - وظائف عمل



اعلان الامم المتحدة من العام 2007 بشأن حقوق الشعوب الأصلانية - باللغة العربية

ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית נקודה:


ניתוח הפרקים החדשים בספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית"

 

ד"ר הללי פינסון, אוניברסיטת בן גוריון

*כניסה*


 

הדוח נכתב עבור: האגודה לזכויות האזרח בישראל , דיראסאת - מרכז ערבי למשפט ומדיניות
 
 
ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית נקודה: ניתוח הפרקים החדשים בספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית"
תקציר
בשנים האחרונות עמדה תכנית הלימודים באזרחות לחטיבה העליונה במרכזו של ויכוח פוליטי ציבורי ער. כתוצאה מהדיון הציבורי שהתקיים בשנים האחרונות בגופים המקצועיים של משרד החינוך, בוועדת החינוך של הכנסת ועל גבי דפי העיתונות, הוכנסו שינויים לתכנית הלימודים (משרד החינוך, 2011) ושוכתבו חלקים מתוך ספר הלימוד הרשמי. במסגרת שינויים אלו נכנסו לשימוש בשנת הלימודים תשע"ג שמונה פרקי לימוד חדשים (אשר שישה מהם תורגמו לערבית), המתמקדים בהגדרתה ובמאפייניה של ישראל כמדינה יהודית. פרקים אלו החליפו את חמשת הפרקים שעסקו בנושא בגרסתו הקודמת של הספר.
מטרתו של דו"ח זה הינה לבחון את השינויים שהוכנסו בהוראת מקצוע האזרחות, כפי שאלו באים לידי ביטוי בשמונת הפרקים החדשים שפורסמו בשנת הלימודים תשע"ג. הדו"ח, המתבסס על ניתוח קפדני של הגרסה העברית של פרקים אלה, יתמקד בארבע סוגיות מרכזיות:
1. הפערים בין הגרסה החדשה של ספר הלימוד, לבין מטרות הוראת האזרחות, כפי שאלו באות לידי ביטוי בתכנית הלימודים הרשמית, לרבות העלמותו של שיח פדגוגי המכוון לפיתוח חשיבה ביקורתית.
2. אי-דיוקים ועיוותים הבאים לידי ביטוי בחומרי הלימוד, במיוחד באופן הצגתה של התפיסה הדמוקרטית-ליברלית.
3. הבנייתו של השיח האתנו-לאומי כשיח מרכזי ואף בלעדי.
4. הייצוג של המיעוט הערבי-פלסטיני והאתגרים שייצוג זה מציב הן לחינוך הדמוקרטי בכלל והן לחינוך לאזרחות בבתי ספר ערביים בפרט.
מספר מסקנות מרכזיות עולות מניתוח הפרקים הללו. אחת המגמות הבולטות של הגרסה החדשה היא שינוי מוקד הלמידה. אם הגרסה הקודמת של ספר הלימוד כיוונה ללמידה ספירלית סביב הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הלמידה הספירלית בפרקים החדשים היא כעת סביב הרעיון הלאומי, מודל מדינת הלאום האתנית וביסוס הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית. לאורך כל שמונת הפרקים החדשים, הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כמעט ואינה מוזכרת. יתרה מזאת, גם כאשר צירוף זה מובא, מובהר לתלמידים, באמצעות האופן שבו מאורגן הטקסט, כי להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ישנה קדימות על פני הגדרתה כמדינה דמוקרטית. כל זאת, כאשר מודל מדינת הלאום האתנית-תרבותית מוצג לאורך שמונת הפרקים כמודל מועדף, כמעט בלעדי.
על מגמה זו נוסף גם שינוי פדגוגי-דידקטי מהותי: ספר הלימוד בגרסתו הקודמת אימץ גישה פדגוגית 'עבה', וכלל מתן מטלות שנועדו לפתח חשיבה ביקורתית ועצמאית בקרב התלמידים, תוך התמודדות עם סוגיות שנויות במחלקות בחברה הישראלית; לעומת זאת, שמונת הפרקים החדשים מאמצים גישה פדגוגית צרה, הדורשת שינון והפנמה של המסרים הרשמיים בלבד. השאלות לתלמידים המופיעות לכל אורך הפרקים החדשים אינן שאלות חשיבה או שאלות שנועדו לפתח יכולת טיעון, אלא הן שאלות סגורות, שבהן התלמידים  נדרשים להפגין יכולת שינון ואינטגרציה בין חומרים בלבד. מעבר לכך, כאשר נידונים נושאים הנמצאים במחלוקת חברתית ופוליטית, ובעיקר סוגיות העוסקות בעצם אופיין והגדרתן של מדינת ישראל ושל האזרחות הישראלית, התלמידים נדרשים לענות על שאלות כאשר העמדות השונות אינן מתווכות להם בצורה מאוזנת וכאשר פעמים רבות 'התשובה הרצויה' מצויה בגוף הטקסט.
פרקי הלימוד החדשים רצופים באי דיוקים; בולט במיוחד, בהקשר זה, האופן בו מוצג רעיון הלאומיות: לאורך שלושת הפרקים המרכזיים העוסקים ברעיון זה, הוא מוצג לסירוגין כרעיון מודרני וכרעיון הקשור ליסודות היסטוריים עתיקים. זאת, מתוך מה שנראה כרצון לבסס את אחת ההצדקות לקיומה של מדינה יהודית בנרטיב הציוני, הרואה קשר בין הקיום היהודי בארץ ישראל בתקופת בית ראשון ושני, לבין מדינת ישראל. כך, יוצר הספר הפרדה מלאכותית בין לאומיות ומדינת לאום בכלל – המוצגים כרעיון מודרני של העת החדשה – לבין לאומיות יהודית, המוצגת כרעיון עתיק.
לאורך כל שמונת הפרקים החדשים מאמץ הספר תפיסה מונוליתית, השמה דגש על עיקרון אזרחי מארגן אחד – השיח האתנו-לאומי. שיח זה מעמיד בבסיס הרעיון האזרחי את השייכות לקבוצה הומוגנית אתנית-לאומית, תוך שרטוט גבולות ברורים בין ה'אנחנו' ל'הם', כאשר זכויות ושייכות למדינה נתפסות כנגזרות בראש ובראשונה מחברות באותה קבוצה. בעקבות הנכחתו של מודל זה, יוצר הספר נורמליזציה של המעמד הנחות של מיעוטים והפגיעה בזכויותיהם, ומציג פגיעה זו כרע בלתי נמנע בדרך למימוש רעיון מדינת-הלאום התרבותי. המסר הסמוי שמועבר לתלמידים הוא שפגיעה בזכויות מיעוטים הינה משהו שניתן לקבל אותו, בשם הרעיון של מדינת הלאום האתני-תרבותי. כך, למשל, מקדם הספר תפיסה הגורסת כי למיעוטים יש זכות מוגבלת להשפיע על הזירה הציבורית ולהביא לידי ביטוי את תרבותם במרחב הציבורי. תפיסה זו מוצגת כהצדקה ליברלית למדינת הלאום התרבותית, אך למעשה היא מהווה חיזוק של שיח אתנו-לאומי. יתרה מזאת, גישה מונוליתית זו אינה עולה בהכרח בקנה אחד עם מטרות תכנית הלימודים עצמה, שנועדה בין השאר לייצר מרחב אזרחי משותף. 
נקודה אחרונה בה עוסק  דו"ח זה היא הביטוי והייצוג של הערבים אזרחי ישראל. במידה רבה, האופן בו נדרשת הגרסה העדכנית של ספר הלימוד – ובמיוחד הפרק השמיני העוסק במיעוטים – לשאלת מעמדו וזהותו של המיעוט הערבי, מזכירה את השיח שהיה מקובל עד לשנות התשעים לגבי מיעוט זה: ראיית המיעוט הערבי כאוסף של קבוצות מיעוט דתיות-תרבותיות, תוך הקטנת המשמעות של המאפיין המשותף להן – הזהות הלאומית הערבית-פלסטינית – ואף התעלמות ממנו. הפרק החדש העוסק במיעוטים אמנם אינו מתעלם לחלוטין ממרכיב הזהות הלאומית, אך בעוד שאין כמעט התייחסות לזהות הפלסטינית, מפתיע לגלות כי הספר בוחר להגדיר את הזהות הלאומית הערבית במושגים של "פאן-ערביות". יש לבחון עד כמה מושג זה, שנטבע במאה הקודמת, רלוונטי גם היום עבור התלמידים הערבים. מעבר לכך, השימוש במושג זה, והדגשת הקשר של המיעוט הערבי בישראל עם מדינות ערב, יוצר רושם שאין זה אלא ניסיון להכשיר את הקרקע לאמירות הפוסלות את הזכות להגדרה עצמית פלסטינית, בטענה כי לאומיותם כבר ממומשת ב-22 מדינות ערב.
הדיון במעמדו ובזהותו של המיעוט הערבי בפרקי הספר שנותחו גם נעדר הקשר: האינפורמציה המוגשת לתלמידים מנותקת מכל הקשר חברתי או פוליטי, באופן שאינו מאפשר לתלמידים לקבל תמונה מלאה ומורכבת של המציאות החברתית-פוליטית בישראל ושל הגורמים ההיסטוריים שעיצבו אותה. כך, למשל, על פי הפרקים בספר הלימוד הערבים "הפכו" למיעוט, ללא מתן כל הסבר שייתן הקשר נרטיבי כזה או אחר לתהליך זה. דוגמה נוספת להיעדרו של הקשר ניתן למצוא באופן שבו נדרש הספר למיצובו הכלכלי-חברתי של המיעוט הערבי בישראל. כאשר מובאים, למשל, בפני התלמידים נתונים על שיעור השתתפותם הנמוך של הערבים בשוק העבודה, גם כאן התלמידים אינם מקבלים אינפורמציה על התהליכים שהביאו לתופעה זו. יתרה מזאת – מהאופן שבו מובאים הדברים, ניתן להסיק כי ההשתתפות הנמוכה הינה ביטוי לאי-שייכותם של הערבים למדינה. לבסוף, חשוב להדגיש כי במסגרת הדיון במעמדו של המיעוט הערבי, הפרקים הנידונים בדו"ח זה אינם מתייחסים כלל לאפליה המבנית והסימבולית ממנה סובל מיעוט זה. חוסר זה בולט גם אל מול היעדר ההתייחסות לזכויותיו הקולקטיביות של המיעוט הערבי בישראל באותם פרקים.

לאור מסקנות אלה, מבקש הדו"ח להמליץ כי משרד החינוך ינקוט בצעדים הבאים:
א. לאור הליקויים שהתגלו בפרקים, במיוחד סביב אי הדיוקים הרבים שתועדו בדו"ח זה, על משרד החינוך למשוך לאלתר את שמונת הפרקים החדשים, עד לבדיקה קפדנית נוספת.
ב. על מנת להימנע מהליקויים שנמצאו בדו"ח זה ולנסות לייצר ספר מאוזן יותר, יש למנות יועצים אקדמיים נוספים ולקטורים שיחוו דעה מקצועית על הספר, מפרספקטיבות אקדמיות ופוליטיות שונות.
ג. על מנת להימנע מהליקויים באופן שבו מיוצגים המיעוט הערבי וזהותו ועל מנת לעשות ניסיון אמיתי לייצר תכנית לימודים משותפת וספר לימוד משותף, יש לשתף באופן משמעותי מומחים, אקדמאים ואנשי חינוך (שאינם בהכרח תלויים במשרד החינוך) מקרב הציבור הערבי בתהליך התיקון והעיצוב מחדש של חומרי הלמידה. 





P. O. Box 3190, - Nazareth 16131 - Tel: 972-4-6083333, Fax: 972-4-6083366 - Email: dirasat.aclp@gmail.com